כשסבא אליהו היה קטן - 1

תיאור

לְאֵלִיָּהוּ אֵין שׁוּם דָּבָר: לֹא טֵלֵוִיזְיָה, לֹא מִשְׂחָקִים, לֹא מִטָּה וַאֲפִלּוּ לֹא שְׂמִיכָה. אֲבָל אִם נִדְמֶה לָכֶם שֶׁהוּא אֻמְלָל, אַתֶּם מַמָּשׁ טוֹעִים! כִּי יֶלֶד חָכָם וְשׁוֹבָב כָּמוֹהוּ עָסוּק בְּעִקָּר בְּגִלּוּיִים וּבְהַרְפַּתְקָאוֹת. כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ מְפֻטֶּרֶת מֵעֲבוֹדָתָהּ, אֵלִיָּהוּ חַיָּב לִמְצֹא דֶּרֶךְ לְהַצִּיל אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ מֵרָעָב. לְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי אוֹצָרוֹת מְיֻחָדִים - תּוּשִׁיָּה וְדִמְיוֹן עָשִׁיר, וּבְעֶזְרָתָם הוּא יוּכַל לְהַשִּׂיג הַכֹּל! סֵפֶר רִאשׁוֹן בְּסִדְרָה מְשַׁעֲשַׁעַת, הַשּׁוֹאֶבֶת הַשְׁרָאָה מִסִּפּוּרִים שֶׁשָּׁמַע יָנֵץ לֵוִי מֵאָבִיו עַל יַלְדוּתוֹ בְּתֵל אָבִיב שֶׁל שְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים. יָנֵץ לֵוִי הוּא סוֹפֵר, תַּסְרִיטַאי וּמַחֲזַאי, חֲתַן פְּרַס הַסִּפְרִיּוֹת הַצִּבּוּרִיּוֹת וּפְרַס דְּבוֹרָה עוֹמֶר. סִדְרַת הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה שֶׁיָּצַר הִתְקַבְּלָה בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה וְזָכְתָה בִּפְרָסִים וּבְשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת. הַסְּפָרִים תֻּרְגְּמוּ לְשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, עֻבְּדוּ לַתֵּאַטְרוֹן וְהָיוּ לְרַבֵּי־מֶכֶר בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם. אָבִי בְּלָיֶיר הוּא מְאַיֵּר, אָנִימָטוֹר, יוֹצֵר קוֹמִיקְס וּבִימַאי אָנִימַצְיָה מָעֳרָךְ. זֶהוּ סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים.